תכנון פרישה

ישנם לא מעט דברים אותם אנשים מדחיקים ומעדיפים לא לחשוב עליהם – את האפשרות לכך שתקרה להם תאונת דרכים, 
את האפשרות שהזוגיות שלהם תתפרק ותסתיים בגירושין, את האפשרות שהבית שלהם יעלה באש, 
את המחשבה על כך שיום אחד הם יהיו מבוגרים מכדי לעבוד ולהרוויח למחייתם. אולם,
בעוד כל הדוגמאות (חוץ מהאחרונה)  שהבאנו מדברות על האפשרות שמשהו שיזעזע את עולמנו עלול להתרחש,
הפרישה שלנו לגמלאות הינה עובדה ודאית. ויתרה מכך, 
לא רק שאנחנו יכולים להיות בטוחים שהיא אכן תיקרה, אנחנו גם יודעים מתי היא עתידה לקרות. 
כך שעם כל הרצון האנושי הטבעי (והמובן) להדחיק את עצם הפרישה, 
יש צורך להתכונן לה בדרך הטובה ביותר, ולהיערך בצורה היעילה ביותר ליום שבו המשכורת שלנו תפסיק להיכנס לבנק.

תכנון פרישה – איזה צורך הוא ממלא?

פרישה לגמלאות יוצרת זעזוע כלל-מערכתי אצל מרבית האנשים. את השפעותיה ניתן לחלק לשני רבדים שונים:

הרובד הפסיכולוגי – יציאה לגמלאות, בחלק המקרים, היא מהלומה לא פשוטה לאדם. מאדם נחוץ ועסוק הוא הופך למי שכל עיתותיו בידיו, ופתאום, אין לו "לאן" ללכת ואף אחד לא "זקוק" לו לפתרון בעיות עסקיות. התחושה הבעייתית אף עלולה להתגבר, אם בעבר האיש היה וורקהוליק ונראה בבית רק לעיתים רחוקות, ולאחר הפרישה הוא נמצא, כל הזמן בבית, ומנסה להשתלב במארג הזוגי / המשפחתי שתפקד שנים ארוכות בלעדיו.

הרובד הכלכלי – מן הסתם, כשמשכורת (אפילו כשזו משכורת אחת מתוך שתיים) מפסיקה להיכנס בקביעות לבנק, יש לכך השפעות לא מבוטלות על רמת החיים. במיוחד, כשהפרישה לגמלאות קורה בגיל הזהב, הגיל שבו הבריאות כבר מתחילה להתערער, וההוצאות הרפואיות עולות בהתאם לכך.

השפעותיהם של שני הרבדים הקודמים והצורה שבה הם, בפועל, באים לכדי ביטוי, גורמים לכל כי מרבית הפורשים (ובני / בנות הזוג ו / או משפחותיהם) מתמודדים עם משבר לא קטן, שלכל אחד משני החלקים שלו ישנה תרומה משמעותית לירידה באיכות וברמת החיים של הפורש וסביבתו.

תכנון פרישה מאפשר לנו להיערך לתקופה זו בדרך המיטבית, כבר שנים לפני שהפרישה שלנו לגמלאות מתבצעת בפועל.

תכנון פרישה – מה נעשה במהלכו?

תכנון פרישה מתייחס אל כלל האמצעים והמשאבים המצויים ברשותו של האדם כיום, ומיטוב (באמצעות הגדלה או אפילו החלפה) שלהם, על מנת שיפיקו את המרב הניתן, לכשיגיע מועד הפרישה לגמלאות. למשל, אדם שרוכש נכס נדל"ן כהשקעה, יוכל להפיק ממנו את שכר הדירה החודשי כאמצעי להבטיח את מחייתו החודשית לאחר שיפרוש לגמלאות.

מתי מתחילים לתכנן את הפרישה?

זוכרים את אלמנט ההדחקה שדיברנו עליו בתחילה?

מרבית האנשים מתחילים לחשוב על היום שאחרי, רק כשהפרישה נמצאת ממש מעבר לפינה – כחמש או עשר שנים לפני שהפרישה שלהם מתרחשת בפועל. העניין הוא, שתכנון פרישה אמיתי ויעיל, מתחיל ביום שבו אנחנו מקבלים את המשכורת הראשונה שלנו. אמנם, בגילאים הצעירים יותר, השם שונה במעט ("תכנון פנסיוני") ואף מהות הדברים מעט שונה, אבל המטרה, בסופו של דבר, היא זהה – לאפשר לנו מחיה בכבוד, גם ללא כניסת משכורת חודשית.

ההבדל המהותי בין התכנון הפנסיוני לתכנון הפרישה עשוי להתבטא בצעדים הננקטים. למשל, בגילאים הצעירים יותר, במסגרת התכנון הפנסיוני, נבחן דרכים להגדלת החיסכון, בעוד שבתכנון הפרישה (כלומר עם התקרב הפרישה-עצמה או לאחריה) נבחן דרכים להגדלת קצבת הזקנה, נבצע קיבוע זכויות (את קיבוע הזכויות ניתן לבצע אחרי קבלת הקצבה הראשונה בתנאי שהמקבע עבר את גיל הפרישה הרשמי) וננסה להתאים את האמצעים לצרכי משק הבית ורמת חייו של האדם).

 

במציאות, למעשה – אין גיל שהוא צעיר מידי להתחיל לחשוב על הפרישה שלכם!

מעוניינים להצטרף אלינו ?

מלאו את הטופס ונחזור אליכם

אנו עושים את מירב המאמצים לחזור מהר ככול האפשר לכל פניה טיפה סבלנות נחזור אליכם עם הצעה מעולה!

מלאו את הפרטים